שימוש פסיבי באנרגיית השמש לחימום המבנה (ראה העמדה, פתחים והצללה). ושימוש אקטיבי באנרגיה חליפית כמו דודי שמש, תאים פוטוולטאיים ושימוש באנרגיית הרוח לצורך הפקת אנרגיה שאינה מזהמת את הסביבה.

בידוד מעטפת המבנה מונע את השפעת הטמפרטורות בחוץ על הטמפרטורה בתוך המבנה ועוזר בחיסכון באנרגיה המושקעת בחימום וקירור המבנה.
לבידוד המבנה חשיבות גבוהה ויש להתאימו לאזורי האקלים השונים. באזורים עם הפרשי טמפ' חדים בין יום ללילה (נגב, גליל) יש עדיפות לחומרים בעלי מסה תרמית גדולה כמו בלוק איטונג או אבן.
באזורים חמים ולחים (מישור החוף) יש עדיפות לחומרים בעלי כושר בידוד גבוה כמו שכבות הבידוד הרבות בשיטת הבניה הקלה.

התחשבות בכיווני ומשטר הרוחות מייצר אוורור טבעי המכניס אויר צח למבנה ומאפשר גם החלפת אויר, צינון פנים המבנה בקיץ והורדת רמת הלחות.
אוורור נכון קשור בהעמדת המבנה ובפתיחה נכונה של פתחי המבנה והצללתם.

מערכת המים במבנה מתחלקת לשני סוגים: מים אפורים (כביסה, כיורים, מקלחות) ומים שחורים (אסלות, כיור מטבח).
ניתן למחזר גם מים אפורים וגם מים שחורים, אך השימוש הנפוץ הוא במחזור מים אפורים להשקיית הגינה או להדחת אסלות.

שימוש מושכל בכיווני השמש מאפשר פתיחה נכונה לאור הטבעי מבלי ליצור סינוור וחימום. שימוש בתאורה טבעית חוסך באנרגיה לצרכי תאורה ומשפר את איכות החלל הפנימי.
ע"י תכנון נכון של הצללה ניתן לנצל את האנרגיה הסולרית בעונת החורף לחיסכון בחימום המבנה ולחסום את הקרינה על החלונות בקיץ ובכך למנוע חימום וסינוור של המבנה.

העמדה נכונה של המבנה במגרש מהווה בסיס ראשון לתכנון ירוק.
עליה להיות מותאמת למבנה הפיסי והאקלימי של המקום ולדעת לנצל את האקלים המקומי, כיווני השמש ומשטר הרוחות